שייט לשפיצברגן הוא חוויה של פעם בחיים, בטח לאוהבי הטבע, בעלי חיים אקזוטיים, קרחונים, ונופים ארקטיים שרחוקים מאוד ממחוזותינו. שפריצברגן הוא האי הגדול בארכיפלג האיים המוכנה סבאלברד הממוקם במחצית הדרך בין נורבגיה שבצפון אירופה ובין הקוטב הצפוני. באיים אלו לא חיו עד ראשית המאה ה-20 בני אדם. מזג האוויר השורר במקום פשוט לא אפשר זאת, חיים באקלים קיצוני שכזה ללא משאבים מספיקים לא הביאו את האדם אל המקום הקיצון.
עם זאת, נראה כי בעבר הרחוק מאוד היו חיים על האי, מעולם החי וצומח, הכוונה. מתוך ממצאים נראה כי אפילו עצים צמחו במקום, ושרידי הצמחייה ושרידי בעלי החיים היו הגורם למרבצים ואוצרות טבע כדוגמת הפחם. אמנה משנת 1920 אפשרה לנורבגיה להיות בעליה של האיים, אך גם אפשרה לחותמי האמנה ליהנות מאוצרות הטבע שבאיים. למן ראשית המאה ה-20 הייתה זו בעיקר ברית המועצות ואחר כך רוסיה שכן שלחה תושבים לכרות פחם כפי שעשה ועושה גם היום נורבגיה. אלא ברור שאלה הם כולם תושבים זמניים וגם אם מדובר באנשים שחיים במקום כבר שלושים שנה. בשפיצברגן ישנם מספר ישובי קבע, אך למרות שמדובר בישובי קבע התחלופה בישובים גבוהה מאוד.
נראה ששפריצברן היא לא רק מקום מדהים להחשף אליו ואל עולם בעלי החיים והנופים הארקטיים. לא רק פחם מצוי במקום אלא שישנן השערות כי גם מרבצי גז טבעי, זהב ומינרלים יקרים אחרים. תופעת ההתחממות מפשירה את הקרחונים והקרח ותאפשר יום אחד את האפשרות להגיע לאוצרות אלו.
מה יהיה על אמנה זו שהסכימו עליה מדינות שונות בשנת 1920? והאם באמת אם יתגלו אוצרות טבע חדשים מדינות החתומות על האמנה יוכלו ו/או ירצו להיות בין אלה שייהנו מאוצרות אלה? האם יתעוררו מתחים בין מדינות שונות על אוצרות טבע אלו?
מי נביא וידע? מה ההשלכות של התחממות כדור הארץ, ושל הפשרת הקרחונים. התקווה הגדולה היא שאסון אקולוגי לא יקרה ושפיצברגן תמשיך להיות יעד שאוהבי הטבע יוכלו ליהנות ממנו.
לקבלת מידע נוסף על שייט לשיפצברגן לחצו כאן